מבין כל הטעמים, הטעם המתוק הכי מבלבל.
רובנו למדנו לחלק את המזון המתוק ל”בריא” ו “לא בריא”.

אל הצד ה”לא בריא” נכנסים: גלידה, סוכריות ושוקולד.
זה ברור לכולנו שאם נאכל כל היום שוקולד
אז תכאב לנו הבטן, נשמין ואולי גם נחלה בסוכרת.
ובכל זאת חלקנו (נו באמת, רובנו)
בכל זאת אוכלים מהסוג הזה, אבל משתדלים להמעיט.

ואם בא לנו מתוק,
מה נאכל בלי נקיפות מצפון?
הגענו אל המתוק ה”בריא”: דבש, מייפל, סילאן ופירות.
כבר לימדו אותנו שהמתוק “הזה” דווקא בסדר:
דבש זה טבעי, סילאן זה פשוט סוכר מתמרים, ופירות זה בריא, לא?

ומה לגבי המתקה של השתייה?
מהנסיון שלי, רוב האנשים צורכים את מרבית הסוכר שלהם בשתייה.
חוץ מסוכר לבן שכולם יודעים שהוא מזיק,
אפשר להשתמש במתוק הבריא
כמו דבש או סוכר קנים או סטיביה.
אפשר גם לשתות שייק פירות או מיץ מפרי סחוט
כי הם הרי מתוקים “טבעיים”.

מהעבודה בקליניקה בטיפול בתזונה כבר 13 שנה
נוכחתי שהחלוקה הזו לסוכר “בריא” ו “לא בריא” 
מטעה וגורמת להגברת הדחף למתוק!

לאחר שנים שחלקתי את התובנות הללו רק עם המטופלים שבאו אליי
וראיתי שהם הצליחו להפחית את הדחף למתוק באופן משמעותי –
החלטתי לכתוב את המדריך הזה.

הנה רשימת הנושאים במדריך:

• אבות המזון – כיצד אכילה של כל אחד מהם משפיעים על הדחף למתוק?
• מדוע אנחנו רוצים לאכול סוכר וממתקים?
• איך הטעם המתוק משפיע על הגוף, המוח והנפש?
• למה החלוקה למתוק “בריא” ולמתוק “לא בריא” מגבירה את הדחף למתוק?
• איך התפריט שלנו כיום גורם לנו לרצות יותר סוכר ומתוק?
  
  וכמובן…
  

  13 טיפים ליישום מיידי – כדי להגמל מסוכר וממתקים!