גמילה מסוכר וממתוקים

מדוע צריך בכלל גמילה מסוכר וממתוק?

קרוב ל90% מהאוכלוסייה בישראל סובלת מהתמכרות לסוכר ולמתוקים.

אני יכול לומר זאת בביטחון לאחר שנים של טיפול בתזונה, שיחות וארוחות עם חברים ומכרים.

אני גר בגליל, באזור בו אנשים מחפשים לאכול בריא ואורגני, אך הדחף למתוק חזק ובועט גם אצלם.

מהו דחף למתוק?

ההגדרה שלי לדחף למתוק היא – בחירה בטעם המתוק.

מבחינתי אתם לא חייבים לאכול כל היום גלידות או מאפים כדי שתהיו מכורים למתוק. גם אם אתם מחפשים לאכול משהו מתוק כמה פעמים ביום – כמו תמרים ופירות יבשים, סלט עם רוטב מתוק או חמוציות, עוף מוקפץ בדבש, טחינה וסילאן – אתם תקועים במעגל החיפוש אחר המתוק.

והמעגל הזה הוא מעגל אכזרי, כי הוא גורם נזק בטווח הקצר והארוך.

דחף למתוק – הנזק בטווח הקצר:

  • חוסר סדר ודילוג על ארוחות.
  • נשנוש מתמיד כל היום.
  • תנודות של עייפות וחולשה במשך היום.
  • עלייה במשקל או ירידה במשקל לא רצויה.
  • תנודות במצב הרוח.
  • קושי בריכוז, חשיבה ולמידה.
  • שינויים ביציאות, גזים ונפיחות בבטן.

דחף למתוק – הנזק בטווח הארוך:

  • מחלת סוכרת מסוג 2 – הדחף למתוק הוא גורם הסיכון העיקרי להתפתחות המחלה.
  • השמנה ולחץ דם גבוה.
  • סרטן.
  • כאבי מפרקים וראש.
  • חולשת מערכת החיסון: סינוסיטיס והצטננות חוזרות.
  • בנשים: דלקות שתן, דלקת ופטרייה בנרתיק, קנדידה, הפרעות במחזור החודשי.
  • צרבות, בחילות, מעי רגיז, שלשולים.
  • דיכאון, חרדה ותנודות במצב הנפשי.

גם אם אתם מכורים למתוק דעו שטיפול נכון מוביל להפחתה משמעותית בדחף למתוק ובתסמינים הנלווים, המשקל מתאזן והמצב הרגשי משתפר.

זה לא עוד מאמר של טיפים לגמילה ממתוקים

זהו מדריך מקיף שהמטרה שלו היא לעשות סדר במידע הרב שקיים ברשת, ובידע המקובל על ההתמכרות למתוק.

אני לא אציע לכם להתאפק ולהתגבר על הדחף למתוק, ולא אגיד לכם להימנע לחלוטין מפחמימות ומסוכרים.

במדריך הזה תקבלו ידע וכלים למניעה מראש של הצורך במתוק.  אם תקראו עד הסוף, תוכלו להתחיל את התהליך הזה כבר עכשיו.

לרוב, מטופלים המכורים למתוק מקבלים הנחיות ברוח זו (עם התאמות למצבם הרפואי) והדחף למתוק אצלם יורד באופן משמעותי תוך 3 ימים בלבד מתחילת השינוי…

בואו נתחיל…

 


שלושת חומרי המזון: פחמימות, חלבונים ושומנים

קודם כל בואו נכיר את המזון שלנו.

חומרי מזון (נוטריינטים) מחולקים לשני סוגים עיקריים:

חומרי מזון גדולים (מאקרו-נוטריינטים) המורכבים מפחמימות, חלבונים ושומנים. מזונות אלו נותנים לנו כוח ובונים את גופנו, וכדי לשגשג עלינו לאכול בעיקר אותם.

חומרי מזון קטנים (מיקרו-נוטריינטים) המורכבים מוויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. מזונות אלו משפיעים על תהליכים חשובים בגופנו, ומהם עלינו לצרוך רק מעט.

במאמר הזה אנו נתרכז בחומרי המזון הגדולים.

שרשרת המזון – העברה של כוח

הטעם המתוק מגיע מאכילה של פחמימות, שהן תרכובת כימית הנוצרת בצמח כשהוא מבצע את תהליך הפוטוסינטזה ויוצר אנרגיה מאור השמש. הצמח משתמש בפחמימות כמקור אנרגיה וכבסיס לשלד שלו.

הפחמימות בצמח נקראות "פחמימות מורכבות", כי המולקולות בהן מורכבות מקשרים כימיים רבים המשלבים סוכרים שונים, עמילן וסיבים תזונתיים.

חיות צמחוניות ניזונות מהצמחים כדי לזכות בפחמימות המורכבות, ולקבל כוח; אבל כדי לפרק את הפחמימה ולהשתמש בסוכר שבה, על החיות להשקיע אנרגיה מרובה כדי לפרק את הקשרים הכימיים.

כך לדוגמא לפרה יש ארבע קיבות, והיא מעלה גירה ברוב שעות היום. לגורילה בוגרת יש (כמונו) רק קיבה אחת, והיא אוכלת עד 20 ק"ג עלים, גבעולים, קליפות ופירות (וקצת חרקים) ביום כדי לשרוד.

חשבו על זה בפעם הבאה שאתם אוכלים סלט עם קצת רוטב וחושבים שזה יספק אתכם לשעות הקרובות.

אם נתקדם בשרשרת המזון, נגיע אל הטורפים שאוכלים את החיות הצמחוניות. הטורפים בעצם מתקיימים רק מחלבון ושומן.

איך הטורפים מקבלים כוח?

את האנרגיה הטמונה באוכל אנו מודדים בקלוריות: הפחמימה והחלבון (המצויים בעיקר בבשר ובקטניות) נותנים לנו כל אחד 4 קלוריות לגרם. לעומתם השומן (המגיע מהחי, זרעים, אגוזים ושמנים) נותן לנו 9 קלוריות לגרם.

הגוף אומנם יכול להפיק אנרגיה מכל אחד מחומרי המזון הגדולים, אך הכי קל לו להפיק אנרגיה מפחמימה, לאחר מכן מחלבון ולבסוף משומן.

שלוש דרכים לקבל כוח בחיים

אנו מחפשים כוח כאשר אנו מרגישים חולשה גופנית, מנטלית או נפשית, ואז ברשותנו שלוש דרכים להתמודדות: מאמץ יתר, מנוחה או אכילה.

מאמץ יתר

נגיד שאנחנו באמצע יום עבודה עמוס ואין לנו "זמן" לעצור.  המוח שלנו מתרגם זאת למצב חירום והכליות מפרישות הורמון בשם אדרנלין אל מחזור הדם.

האדרנלין נותן לנו כוח: החושים מתחדדים, קצב הלב והנשימה עולה, השרירים מתכווצים ומוכנים לפעולה ולחץ הדם עולה, והכי חשוב לדוגמא שלנו – הסוכר מופרש מהמאגרים בכבד בחזרה אל מחזור הדם. עכשיו, כשיש לנו גם סוכר במחזור הדם, אנחנו כבר לא נרגיש עייפים או רעבים.

לא סתם קוראים לאדרנלין הורמון "הסטרס", כי הוא מאפשר לנו להמשיך לתפקד במצבי מתח גם כאשר הכוח שלנו נגמר.

על פניו זה נשמע כמו פתרון מעולה כדי להמשיך לתפקד, אבל המחיר שאנו משלמים על שימוש תכוף באדרנלין הוא התשה של הגוף והזדקנות מוקדמת.

בסופו של דבר עלינו לקבל כוח ממקור חיצוני כדי לשגשג.

מנוחה

שנת הלילה נועדה לתת לגוף להתאושש, ולמוח ולנפש לעכל ולעבד את כל מה שחווינו במשך היום ולהתכונן למחר.

למי מאיתנו שכבר גילה את נפלאות מנוחת הצהריים (ויכול להכניס את זה ללוח הזמנים שלו) – כמה דקות של שכיבה בשקט במיטה, עם או בלי שינה, יכולה לאושש ולתת לנו יכולת לתפקד ביעילות בהמשך היום. כאשר מנוחה ושינה באים במינון בריא, הם מבריאות אותנו.

אז מנוחה היא חשובה כדי להתאושש, אך עדיין עלינו לקבל כוח ממקור חיצוני.

אכילה

אם הגענו כבר לשלב החולשה, אנו נחפש את המזון שיספק לנו כוח במהירות. כמו שראינו מקודם, הפחמימה היא המזון הזמין והמהיר ביותר להרים את רמת האנרגיה (ליתר דיוק, הפחמימה ה"פשוטה"). בעצם החיפוש אחר פחמימה פשוטה הוא הדחף למתוק.

מהן הפחמימות הפשוטות?

הפחמימות הפשוטות הן פחמימות "מפורקות", ללא קשרים כימיים נוספים. מערכת העיכול לא נדרשת לפרק אותן, והן מוכנות לשימוש של הגוף כמה דקות אחרי שהן נאכלות.

את הפחמימות הפשוטות אפשר למצוא בעיקר במזון מעובד – כלומר אוכל שהאדם הפעיל עליו אנרגיה כדי להפריד את הקשרים הכימיים שלו (במקום מערכת העיכול) ולהפוך אותו למתוק יותר.

לדוגמה: ממתיקים (סוכר לבן וחום, דבש), ממתקים (סוכריות, עוגות ועוגיות), משקאות ממותקים, מוצרים מפירות (שייקים, מיצים טבעיים, פירות יבשים), דגנים (קמח לבן, פסטה) וחטיפים (ביסלי, במבה, פרינגלס).

דוגמא מהחיים  – המעגל הקטלני של הדחף למתוק

גלי  (בת 35, נשואה, 3 ילדים) מתחילה את היום שלה ב-6:30, ולאחר שהיא שולחת את הילדים לבית הספר, מתארגנת מהר וטסה לעבודה.
8:30 – בעבודה היא שותה קפה, אוכלת עוגייה ושוקעת בעשייה.
10:00 – היא מתחילה לחפש משהו לאכול ומוצאת חטיף "מקופלת" במשרד.

בגרף שלפנינו אפשר לראות את ההשפעה של המקופלת על גלי:

גלי מרגישה בסדר כאשר רמת הסוכר בדם שלה היא סביב 80. בשעה 10:00 רמת הסוכר שלה בדם היתה נמוכה מ-70, כלומר היא הרגישה עייפה, חלשה ורעבה… ולכן היא חיפשה משהו מתוק שיעלה לה את רמת האנרגיה. זה בהחלט עבד, כי תוך כמה דקות רמת הסוכר בדמה עלתה ל-130 (שימו לב לכוכב האדום).

עכשיו יש לה כוח להמשיך לעבוד; אבל בשלב זה הגוף "נבהל" מרמת הסוכר הגבוהה, ובעזרת האינסולין המופרש מהלבלב הוא מתחיל להוריד אותו במהירות. תוך כחצי שעה הסוכר כבר יורד בחזרה אל מתחת ל-70. עכשיו שוב גלי תרגיש עייפה, רעבה ועצבנית. ומה היא תעשה? תאכל או תשתה משהו מתוק.

כניסה אל מעגל המתוקים

בגרף שמעלינו אנו רואים מה קורה אם נכנסים למעגל המתוקים. החץ האדום מראה היכן גלי עייפה, ולכן מחפשת ואוכלת משהו מתוק. החץ הירוק מסמל את עליית הסוכר, והזמן בו גלי מתאוששת… אך עוד מעט היא תתעייף שוב.

כל חצי שעה עד שעה גלי תחפש משהו מתוק – שתייה, ממתק, פרי יבש, או חטיף. משהו שיעלה את רמת הסוכר וייתן לה להמשיך לתפקד.

 ההשפעה של הדחף למתוק כעבור כמה שנים

בגרף האחרון אנו רואים מה קורה אם גלי אוכלת כך במשך כמה שנים. שימו לב שכל הגרף עלה כלפי מעלה, היא מרגישה טוב ו"רגיל" רק כאשר רמת הסוכר בדם שלה היא מעל 90.

זה כבר מצב טרום סוכרתי. אם מתחילים טיפול בשלב הזה, עדיין אפשר להימנע ממחלת הסוכרת.

אז מה הסוד לגמילה מסוכר וממתוקים?

הסוד הוא פשוט לא להגיע למצב הזה. אם גלי הייתה אוכלת ארוחת בוקר מסודרת ומשביעה, ולוקחת איתה ארוחת ביניים קטנה, היא לא הייתה מרגישה צורך לאכול משהו מתוק, והמעגל ההרסני היה נחתך.

אין צורך להיכנס בכלל לפן הרגשי/המנטלי, כיוון שאלו תסמינים הנגרמים מתזונה לקויה. לרוב הגישה הזו מעוררת התנגדות, בייחוד אצל מטופלות אשר מבקשות לרדת במשקל.

הן אומרות לי: עד היום אכלתי רק שתי ארוחות ביום, ועכשיו אתה מציע לי לאכול שלוש ארוחות ועוד שתי ארוחות ביניים… האם אני לא אעלה במשקל?

התשובה היא לא, כיוון שהארוחות ימנעו את הצורך לאכול מזון מתוק המכיל קלוריות רבות. בנוסף לכך הן יתחברו בחזרה לתחושת הרעב הטבעי, וכאשר הן יהיו רעבות הן פשוט יאכלו אוכל אשר ייתן להן כוח מתמשך, ללא הנפילות במצב הגופני והנפשי.

13+ דרכים להיגמל מסוכר וממתוק

אני מאוד נזהר עם המלצות גורפות, כיוון שתמיד צריך להתאימן למצב הרפואי. אם אתם נוטלים תרופות לאיזון סוכר או שאתם סובלים ממצב רפואי שדורש מעקב – הודיעו לרופא/מטפל שלכם על השינויים שאתם מבצעים.

כדי להיגמל ביעילות מהדחף למתוק, חשוב להתייחס למצבים הבאים:

1. שלוש ארוחות מסודרות

כמו שציינתי זהו הרכיב החשוב ביותר בתהליך. אלו שמקפידים על שלוש ארוחות מסודרות, משביעות, טעימות ומספקות, מצליחים להפחית משמעותית את הדחף למתוק.

2. ארוחות ביניים

כדאי שתהיה אפשרות לאכול משהו "קטן" בין הארוחות, כדי לא להגיע לצורך במשהו מתוק. בדרך כלל אפשר להסתפק בפרי עם אגוזים או יוגורט, או סנדוויץ. אפשר לוותר על ארוחת הביניים במידה ואתם לא מרגישים רעב ביום מסוים.

3. אין מתוק טוב או רע

צאו מהתפישה שיש מתוק "בריא" כמו דבש, לעומת מתוק "רע" כמו סוכר לבן. אם המזון מתוק, הוא יגרום לדחף למתוק, בין אם הוא עוגייה עם סוכר אורגני או עם סוכר לבן.

4. רוצים לאכול מתוק מדי פעם?

אין בעיה לאכול משהו מתוק מדי פעם. אם אכלתם עוגייה ואחר כך עוד אחת, ואתם עדיין מחפשים משהו מתוק… אתם פשוט רעבים!  הדרך הטובה ביותר לשבור את המעגל הוא פשוט לאכול אוכל אמיתי.

5. לטפל באנמיה

אנמיה היא אחד המצבים השכיחים ביותר המובילים לדחף למתוק. מטופלים אשר סובלים מאנמיה (מחסור בדם) ירגישו עייפות וחולשה, ויחפשו דרכים להעלות את רמת האנרגיה שלהם. אצלם הדרך היחידה להעיף את הדחף למתוק היא חיזוק הדם על ידי נטילה של ברזל, חומצה פולית וויטמין B12 בהתאם לחוסרים הקיימים. בנוסף לכך עליהם לאכול מזונות עשירים בחומרים הללו, ובייחוד לאכול יותר חלבון.

6. חוסר בחלבון בתפריט

החלבון מעניק לגופנו כוח, ממש כמו הפחמימות, ובמקביל הוא מטפל באנמיה ומעניק שובע וסיפוק מהאוכל לאורך זמן. חשוב לאכול כמה מנות חלבון בכל יום, כדי לקבל כוח גם בדרך זו. מניסיוני ברוב המקרים בהם קיים דחף למתוק, אין מספיק חלבון בתפריט.

החלבון העשיר ביותר בברזל, חומצה פולית וB12 הוא בשר בקר, ולאחר מכן צאן, הודו, עוף, ביצים, דגים ומוצרי חלב. אפשר לקבל גם חלבון מהצומח על ידי אכילה של קטניות (חומוס, עדשים, טופו), אך יש להכין אותם כהלכה כדי להימנע מגזים ונפיחות בבטן.

7. חולשה כללית בגוף

מי שמרגיש עייפות וחולשה, והגורם איננו אנמיה, יסבול לרוב מדחף רב למתוק. הגורמים יכולים להיות תת תפקוד בלוטת התריס, התשה של בלוטת האדרנל, קנדידה, מחלת הנשיקה, סוכרת, החלמה מסרטן או מחלות מעי דלקתיות, הפרעות שינה ועוד. כל המצבים הללו ידרשו טיפול מעמיק יותר עם תזונה מוקפדת, בשילוב דיקור סיני וצמחי מרפא; אך באופן כללי העקרונות הרשומים כאן יכולים לסייע להפחית את הצורך במתוק.

8. פחות מדי שומן

השומן חשוב לפעילות ההורמונלית ולמערכת העצבים, והוא מסייע לתחושת השובע והסיפוק מהאוכל. ארוחה ללא שומן יכולה לגרום לכם לחפש משהו מתוק מייד לאחר האוכל, כי זה לא היה "מספיק".

כדאי לשלב בארוחות (לפי המצב הרפואי) – טחינה מדוללת במים (לא גולמית, היא מכבידה על העיכול), זרעי דלעת, צנוברים, שקדים ואגוזי מלך, שמן זית וזיתים.

9. יותר מדי שומן

במקרים אחרים קיים דחף למתוק, דווקא בגלל אכילת יתר של שומן. שוחרי בריאות רבים נוהגים לאכול "חופשי" מקערת אגוזים וגרעינים כנשנוש "בריא" בין הארוחות.

אכילה מרובה של שומן יכולה לפעמים להוריד את הדחף למתוק, אך עלולה להוביל לנפיחות, גזים, שינויים ביציאות ולשיבוש תחושת הרעב וסדר הארוחות: נשנוש אגוזים וזרעים גורם לחוסר תאבון דווקא בזמן הארוחה ("אכלתי קערה שלמה של קשיו"), ואז הרעב מתעורר שוב רק אחרי הארוחה, ואז שוב מנשנשים.

לפעמים בקערת האגוזים יש גם פירות יבשים, ואחרים מנשנשים טחינה וסילאן, חמאת בוטנים או שקדים עם או בלי לחם. שומן וסוכר ביחד נותנים פצצה של אנרגיה, ולכן ברור שרבים מהם לא ממש רעבים בזמן הארוחה. וגם כאן, המעגל ממשיך של נשנוש מתמשך עם הטעם המתוק, במקום אכילה מסודרת בזמן הארוחה.

הפתרון הוא להפסיק לאכול שומן ללא הגבלה בין הארוחות: חופן אחד צריך להספיק, ואם עדיין רעבים – לכו לאכול ארוחה.

10. לא לאכול מתוק בזמן הארוחה

כמו שאמרנו, כל מזון שמרגיש מתוק כמו עוף בדבש או סלט עם פירות יבשים, מעודד את הדחף למתוק ויגרום לכם לרצות גם קינוח בסוף הארוחה. כדאי להפחית את הטעם המתוק בארוחות, ולכוון לטעמים אחרים: חמצמץ, מלוח, חריף ומעט מר.

11. לוותר על הקינוח

הדרך הכי מהירה להתמכר למתוק היא לאכול קינוח מייד אחרי ארוחה דשנה. זו גם ארוחה שאחריה מגיעים גזים, נפיחות, שחרור החגורה במכנסיים והתעלפות על הספה. ארוחה מספקת צריכה להסתיים לפני המתוק.

12. שתייה במקום אוכל

התופעה הזו נפוצה במיוחד אצל נשים אשר נמנעות מאכילה, בגלל חשש מעלייה במשקל או רצון להימנע מתסמינים במערכת העיכול. הן פשוט שותות מים או קפה.

מה שקורה הוא דחייה של הארוחה עד שאי אפשר כבר להתאפק, ועולה דחף למתוק. הפתרון, אם רעבים, לאכול אוכל. אם יש תסמינים מפריעים בעיכול – טפלו בזה.

13. פחמימות

אני לא ממליץ להימנע מאכילת פחמימות או גלוטן (למעט במקרים של צליאק או סוכרת). תזונה ללא פחמימות קשה ליישום לרוב האנשים, ולעיתים גורמת להם להתעסק כל היום עם המזון.

אז איך אפשר לאכול פחמימות ללא דחף למתוק?

דגנים

בניגוד לגישה הרווחת אני לא ממליץ על דגנים מלאים, כיוון שמצאתי שהם קשים יותר לעיכול וגורמים לחום בקיבה ובמעיים (על פי הרפואה הסינית). אורז לבן הוא הדגן העיקרי המשמש אותי בקליניקה. גם קינואה בדרך כלל מתקבלת ללא בעיה עם הכנה מתאימה.

בכל הנוגע ללחם – אני ממליץ לרוב על לחם מקמח לבן, כמו פיתה, או לחם מחמצת על בסיס קמח לבן עד 20% קמח מלא. אם מערכת העיכול שלכם חזקה (ואינכם סובלים מדלקת בקיבה, צרבת או בקע סרעפתי) ואתם מעדיפים לחם 100% קמח מלא – הקפידו שהוא על בסיס מחמצת ללא שמרים וללא משפרי אפייה (במאפיות בוטיק או להכין לבד).

ומה לגבי לחמים שקונים בסופר כמו לחם אחיד? לחמי בריאות מקמח מלא לסוגיו, לחם קל? להימנע מהם! זאת כי הם מכילים משפרי אפייה, שמנים מאיכות ירודה וחומרים משמרים אשר גורמים לנפיחות וגזים.

מאפים מתוקים

הם יגבירו דחף למתוק, כאשר הגרועים ביותר מגיעים מהמאפיות הזולות או מהסופר. רוגלאך, קרואסון, קפקייקס בשקית ועוד; גם הם מכילים שומן מאיכות ירודה, משפרי אפייה וחומרים משמרים. תמיד תרגישו פחות טוב בבטן אחריהם, והדחף למתוק רק יעלה. אם אתם רוצים להתפנק בקרואסון איכותי מחמאה פעם ב… אפשר לנסות.

ירקות

כדאי לשלב ירקות מכל סוג, כולל הירקות העמילניים (המתוקים) כמו תפוח אדמה, בטטה וגזר. ירקות אלו לא גורמים לדחף למתוק.

פירות שלמים וטריים

פירות הם פחמימות מתוקות הרבה יותר מירקות.  כיוון שפרי טרי מגיע מחובר לסיבים תזונתיים אשר מאטים את קצב הספיגה של הסוכר במחזור הדם – הוא עדיף בהרבה משייקים, מיצים או פירות יבשים.
שורה תחתונה – לפי גישתי פרי יכול להיות ארוחת ביניים, אבל לא ארוחה.  אכלתם שני פירות ואתם עוד רעבים – לכו לאכול ארוחה.

שתייה ממותקת או מיצים טבעיים

הזמן היחיד שאני ממליץ לשתות משקה כזה הוא כשמרגישים נפילת סוכר – אם אתם מרגישים חלשים מאד וצריכים סוכר כדי להתאושש. ההשפעה של השתייה הממותקת מהירה מאוד, ותוך דקות אתם תרגישו מאוששים. בשלב זה עליכם לשבת לאכול ארוחה ולא להמשיך לשתות מתוק.

אבקות חלבון ושייק בריאות

אבקות החלבון לספורטאים ולמי שרוצה להגדיל את נפח השרירים, מכילות המון סוכרים.  שימו לב שהן יכולות לתת פתרון לזמן האימון, אך לא כארוחת ביניים או ארוחת בוקר כיוון שהם מגבירות את הדחף למתוק.

שייק בריאות המכיל פירות, עלים ירוקים ואבקות מזון על – מה הטעם הדומיננטי? מתוק!  ולכן הן מעלות את הדחף למתוק. האוכל נטחן בבלנדר והסוכר בפירות הופך זמין מאוד. אני מציע להימנע מהשייקים הללו לכל מי שסובל מדחף למתוק.

חטיפים מלוחים

ביסלי, במבה, פרינגלס – כולם יגבירו את הדחף למתוק כי הם גם מכילים מונוסודיום גלוטמט (משפר טעם ומעודד תאבון) והמון סוכר.

אם אתם מחפשים חטיף שלא יעלה את הדחף למתוק – תוכלו לנסות תפוצ'יפס טבעי (ללא מונוסודיום, ללא ממתיקים), שיכול להיות מתאים מדי פעם. החבילה של 30 גרם צריכה להספיק לגמרי, ואם אתם עוד רעבים, לכו לאכול.

סיכום

הטיפול בהתמכרות לסוכר ומתוקים לא צריך להיות מסובך, אם מקפידים על העקרונות שכתבתי ואם המטופלים אינם סובלים ממצבים רפואיים נוספים.

בגישה שלי קודם כל צריך להתייחס לתזונה מתאימה לפי המצב הרפואי, ורק לאחר מכן למצב הרגשי.

כאשר מטופלים מגיעים לטיפול, אני מתאים להם תפריט העונה על כל הצרכים הרפואיים שלהם, והתוצאה כבר מהשבוע הראשון הוא הפחתה משמעותית בדחף למתוק.

לפעמים רק התפריט יספיק, ובמקרים חמורים יותר יש צורך בדיקור סיני וצמחי מרפא כדי להתייחס למצבים נוספים כגון אנמיה, חולשה כללית (ממצבים רפואיים נוספים), הפרעות שינה ועוד.

המקור לתמונהSharon McCutcheon on Unsplash

מרגישים שצריכים עזרה בגמילה מסוכר וממתוקים?

צרו איתי קשר לקביעת טיפול - דרך הטופס למטה

תגובות בפייסבוק: