אנמיה מחוסר ברזל ומה עושים

(מאמר 1 מתוך 3 בסידרה על אנמיה)

הידע בחלק זה הוא ידע מהרפואה המערבית, וחלקו שונה ואף סותר את ההיגיון של הרפואה הסינית. אני מתייחס להבדלים בחלקים הבאים של המאמר.

החלק הזה מעט טכני, ונועד לכל מי שאוהב לקרוא בדיקות דם אך לא ממש מבין אותן – ואז רץ לחפש בגוגל כדי לגלות מה זה אומר.

מי שלא מתעניין בנקודת המבט של הרפואה המערבית, יכול לדלג ישר לסיכום בסוף הדף.

מהו הדם?

הדם הוא אמצעי הולכה. הוא מכיל נוזל שקוף בשם פלזמה (55%) ותאים (45%) הכוללים תאי דם אדומים ולבנים, טסיות דם האחראיות על קרישה, הורמונים וכן את התוצרים ממערכת העיכול (סוכרים, שומנים, ויטמינים, חלבונים ועוד). הדם זורם דרך כלי הדם – העורקים והוורידים – והוא מגיע לכל מקום בגופנו. התכווצויות הלב אחראיות על תנועת הדם.

תאי הדם האדומים

אלו הם דיסקיות קטנות בעלות תפקיד חשוב של נשיאת חמצן הנקלט דרך הריאות, ומהם מגיע אל כל התאים בגוף. כל תא מקבל חמצן מתאי הדם האדומים, ובמקביל הוא פולט פחמן דו חמצני. תאי הדם האדומים מעבירים את הפחמן הדו חמצני חזרה אל הריאות, לפליטה על ידי הנשימה.

בהתאם להסבר זה, אנמיה היא מחסור בתאי דם אדומים.

המוגלובין

תאי הדם האדומים מורכבים בעיקר מחלבון בשם המוגלובין, המרכיב את רוב הנפח של כדורית הדם האדומה. הוא החלבון האחראי על נשיאת החמצן ושחרורו ליד התאים, וכן על איסוף הפחמן הדו חמצני ונשיאתו אל הריאות.

ללא המוגלובין לא ניתן לייצר כדוריות דם אדומות, ולכן ריכוזו בדם הוא המדד העיקרי לאנמיה.

רמת המוגלובין תקינה אצל נשים תנוע בין 12-16 גרם לדציליטר, ואצל גברים 12-18 גרם לדציליטר. ההמוגלובין מורכב ברובו מברזל, והוא נוצר בין השאר בעזרת ויטמין B12 וכן בעזרת חומצה פולית (ויטמין B9).

ברזל בגוף האדם

מחסור בברזל הוא הסיבה השכיחה ביותר לאנמיה בעולם, ובאמת בקליניקה אני רואה בעיקר אנמיה מהסוג הזה.

גופנו לא יודע לייצר ברזל בצורה עצמאית, לכן אנו חייבים לצרוך אותו בתזונה. הברזל משמש כחומר הבניין העיקרי ליצירת המוגלובין. כאשר קיים מחסור בברזל, הגוף לא יכול לייצר מספיק המוגלובין וכדוריות דם – ובשל כך נוצרת אנמיה.

הברזל גם קשור בתהליכים של נשימה, יצירת אנרגיה, יצירת רקמת חיבור והולכה עצבית וכן לתפקוד תקין של מערכת החיסון. על מנת לווסת את הרמה התקינה של הברזל בדם, ישנו מנגנון האוגר ומשחרר אותו בעת הצורך.

פריטין – מאגרי הברזל בגוף

הפריטין הוא חלבון השומר על הברזל בתוך תאי הגוף. במצבי חוסר ברזל הוא משחרר ברזל אל מחזור הדם, ובמצבי עודף הוא אוגר אותו.

אנמיה מחוסר ברזל תתבטא בבדיקות בדם בברזל נמוך, יחד עם פריטין נמוך. רמת הפריטין עולה בדם בכמה מצבים, אך הנפוץ ביותר הוא בנוכחות דלקת. במצב זה, גם אם יש חוסר בברזל, בדיקות הדם יראו שהפריטין דווקא גבוה.

תסמינים של אנמיה מחוסר ברזל

  • חיוורון, עייפות קשה (בייחוד אחרי מאמץ), רגישות לקור – מזג אויר קר, מזון קר.
  • ציפורניים שבירות ומתפצלות, נשירת שיער.
  • קושי בראייה, סחרחורות, כאבי ראש.
  • דכדוך עד דכאון, חרדה, עצבנות וחוסר סבלנות.
  • דופק מהיר, קוצר נשימה, פלפיטציות (תחושה של דפיקות לב חזקות).

הגורמים לאנמיה מחוסר ברזל

אלו הגורמים העיקריים לאנמיה מחוסר ברזל:

  • איבוד דם – תרומות דם תכופות, דימום פנימי ממערכת העיכול, דימום רב במחזור או בין מחזורים בנשים. בנוסף אימוני ספורט אינטנסיביים עלולים לגרום לפציעות קטנות ובכך לאובדן דם איטי אך קבוע.
  • הריון – הגוף צורך יותר ברזל.
  • חוסר ספיגה של הברזל – הפרעות ספיגה כמו מחלות במעיים (מעי רגיז, קנדידה, מעי דולף, זיהומים במערכת העיכול, טפילים במעיים, צליאק, מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן וקוליטיס), כריתה של חלקים מהמעי, ניתוחי בטן שגרמו להצטלקויות במעי ולהפרעה בתפקוד. ישנן גם תרופות המפריעות לספיגה כגון נוגדי חומצה בקיבה, תוספי סידן וסוגים מסוימים של אנטיביוטיקה.
  • דלקות כרוניות.
  • חוסר במקורות ברזל בתזונה – המצב שכיח במיוחד בצמחונים ובטבעונים, אך גם באוכלוסייה הצורכת בשר אני נתקל במקרים רבים כאלו.

רגע לפני שנצלול אל תוך עולם התזונה עבור חוסר ברזל, חשוב להזכיר שכדי להעלות את רמת הברזל בדם חובה להתייחס לגורמים שהביאו למחסור, ולטפל בהם במקביל להוספה של מקורות ברזל מהתזונה.

מקורות לברזל

ישנם שני סוגי ברזל – ברזל ממקור דמי (Heme Iron) וברזל ממקור צמחי (Non Heme Iron). ברזל ממקור דמי קל יותר לספיגה מאשר ברזל ממקור צמחי, והוא אינו דורש תנאים מיוחדים כדי שייספג. לעומתו הברזל ממקור צמחי דורש תנאים מיוחדים לספיגה מרבית.
 

גורמים המפריעים לספיגת ברזל צמחי:

  • חומצה פיטית – חומר זה נמצא בקליפה של דגנים מלאים, קטניות, אגוזים וזרעים, והוא נוטה להיקשר לוויטמינים ולמינרלים, ביניהם ברזל, ובכך מפריע לספיגתם. הפחתה של חומצה פיטית במזון משפרת את ספיגת הברזל.
  • פוליפנולים וטאנינים – אלו הם קבוצות חומרים עם טעמים חריפים, עפיצים אשר מייבשים את הפה, ונמצאים ביין אדום, קפה, קקאו ותה. לחלקם יש ריח וארומה “רפואיים” כמו ציפורן, פלפל שחור, כורכום ווניל. הפרדה של מזונות אלו ממזונות עשירים בברזל משפרת את הספיגה.
  • סידן – מינרל חשוב זה מתחרה על הספיגה עם הברזל. מזונות רבים עשירים הן בסידן והן בברזל – כמו אצות ים, סומסום וטחינה, אגוזים וקטניות ועוד. אז מה עושים? הפתרון היעיל ביותר הוא כנראה לגוון, ולא להסתמך על מזונות בודדים כמקור לברזל או סידן.
    (בחלק האחרון של המאמר תצמאו דרכים להפחתת חומצה פיטית ועל שימוש בתבלינים)

גורמים המסייעים לספיגת ברזל:

  • מזונות עשירים בוויטמין C – מקורות טובים לוויטמין C הם משפחת הסולניים (פלפל אדום, עגבנייה), פטרוזיליה, ברוקולי, כרוב ופירות הדר. הוספה של מיץ לימון סחוט טרי למזון (סלט, רטבים, תבשילים בעת ההגשה) היא דרך פשוטה להכניס ויטמין C לאוכל.
  • בישול בסירים ובמחבתות מברזל יצוק – בעת הבישול נושרים חלקיקי ברזל קטנים מכלי הבישול אל המזון. זו נחשבת דרך נוספת להעשיר מעט את המזון בברזל.

מקורות עיקריים לברזל:

ברזל מהחי – בשר, עוף, דגים ופירות ים

  • מולים, אוויסטר, סקלופ, סרדינים, סלמון, טונה
  • בשר בקר, כבש, חזיר – חלקי פנים עשירים ביותר בברזל: כבד, לב, כליות
  • הודו ועוף – ובייחוד כבד, לב, קורקבנים (קיבה)
  • ביצים

ברזל מהצומח

ירקות

  • פטרוזיליה
  • מנגולד (עלי סלק)
  • קייל
  • עגבנייה
  • אפונת גינה, אפונה ירוקה
  • אספרגוס
  • כרוב, צנון
  • מיקס עליי בייבי, חסה, אנדיב
  • סלרי
  • תירס

קטניות

  • שעועית מש
  • פולי סויה, אדממה, טמפה
  • עדשים כהות ואדומות
  • שעועית שחורה, אדומה, לבנה
  • חומוס
  • אפונה יבשה

אגוזים וזרעים

מכל הסוגים ובייחוד – פיסטוק, קשיו, שקדים, קוקוס ואגוז ברזיל.

פירות מיובשים

  • תות עץ
  • פירות יער (דומדמניות, פטל)
  • תאנה, אפרסק, משמש
  • גוג’י ברי

שונות

  • מולסה שחורה
  • פתיתי שמרי בירה

כמה ברזל עלינו לצרוך ביום?

התשובה משתנה בהתאם לגיל ולמין. מבוגרים עם חוסר בברזל צריכים לאכול לפחות 20 מ”ג ביום. נשים שזקוקות לברזל בכמות כזו הם אלו שבהריון, מניקות ועם דימום ווסתי כבד.

בכוונה לא ציינתי ליד המזונות כמה ברזל הם מכילים. ראשית כל מקור נותן מידע שונה; ושנית כי מניסיוני כדי למלא את המאגרים של הברזל דרוש יותר מלאכול כמות מסוימת של ברזל ביום.

על כך במאמרים הבאים; ומי שזה מעניין אותו יכול לחפש באינטרנט – יש חומר רב בנושא.

לסיכום נושא האנמיה מחוסר ברזל

הנקודות החשובות:

  1. חשוב להקפיד לצרוך מספיק ברזל בתפריט, בייחוד מי שיש לו נטייה לחוסר.
  2. ברזל מהחי זמין יותר לגוף מאשר ברזל ממקור צמחי ונדרשות כמויות קטנות ממנו ביחס לברזל מהצומח. לדוגמא 3/4 כוס עדשים מבושלות מכילה כ-4 מ”ג ברזל. לעומתה, כמות זהה של בשר בקר מכילה כ-6.5 מ”ג ברזל, וכבד עוף מכיל לפחות בין 12-18 מ”ג של ברזל.
  3. מי שמסתמך בעיקר על חלבון מהצומח כמקור לברזל: כדאי להקפיד על רשימת הגורמים המסייעים והמפריעים לספיגה של הברזל.
  4. לאלו מכם עם חוסר בברזל – אם אתם זקוקים לתוסף, כדאי לקרוא את המדריך לבחירת תוסף ברזל.
אולי יעניין אותך גם…
  • אנמיה מחוסר ב ויטמין B12
    במאמר יש מידע מקיף על ויטמין B12, כולל גורמים לחוסר, קבוצות סיכון ודרכי האבחון והטיפול על פי הניסיון הקליני שלי כמטפל ברפואה סינית מעל ל 10 שנים.להמשך קריאה >>
  • אנמיה מחוסר ב חומצה פולית
    (מאמר 2 מתוך 3 בסידרה על אנמיה) החומצה הפולית נקראת גם ויטמין B9, והיא שייכת לקבוצת ויטמיני B.בטבע היא קיימת בצורה להמשך קריאה >>
  • המדריך – איך לבחור תוסף ברזל?
    בדיקות הדם הראו שחסר לכם ברזל, וקיבלתם הנחיה מהרופא או מהמטפל ליטול תוסף ברזל. מבט מהיר על המדף בחנות יגלה מוצרים רבים להמשך קריאה >>