גלי (שם בדוי) סטודנטית בת 20 פלוס, הגיעה לקליניקה בגלל שלשול כרוני ממנו היא סבלה מזה כשנה.
היא עברה סידרה של בדיקות רפואיות אך לא השלימה את הברור עד הסוף.

גלי היתה “סוס עבודה” –סטודנטית במשרה מלאה, ובמקביל עובדת כמנהלת בית עסק בשעות הערב והלילה כשישה ימים בשבוע כאשר מתוכם לפחות שלושה לילות בשבוע היא עובדת בין חצות לתשע בבוקר.

לילות רבים היא ישנה שעה וחצי ואז התעוררה מכאבי בטן קשים ושלשול רירי ודמי, ולאחר מכן התקשתה לחזור לישון.
במשך היום היא רצה לשירותים עם שלשולים דחופים וסבלה מכאבי בטן ונפיחות רבה.
בדיקות הדם שלה הראו מצב של אנמיה כלומר חוסר בתאי דם אדומים אשר נגרם מהדימום הממושך.
התפריט שלה היה מורכב משתי ארוחות קטנות ביום וחטיף “בריאות” בעבודה.

גלי היתה טיפוס מופנם ושקט ששומר בבטן, אך מתחת לפני השטח היתה גם עצבנית עם “פיוז קצר”.
במהלך הלימודים היא סבלה מחרדת בחינות וכל פעם לפני מבחן התסמינים בעיכול החריפו.
גם הציונים שלה “סבלו” והיו נמוכים מהציפיות שלה.

המצב היה חמור ממה שחשבה

למרות שהגיעה כאילו “על הדרך” לטפל “קצת” במערכת העיכול, כל הסימנים הראו מצב כמו של קוליטיס כיבית:
מחלה אוטואימונית בה הגוף תוקף את תאי המעי הגס וגורם לדלקת המערבת כאבי בטן, שלשול כרוני דמי ורירי ועייפות קשה.

כאשר הצבתי לה מראה מול המציאות, היא הודתה שהמצב “לא טוב”.
היא הייתה מותשת לחלוטין, וידעה שהמצב בעיכול חמור אך משום מה לא המשיכה באבחנה ברפואה המערבית עד הסוף.

אבחנה

מבחינת הרפואה הסינית האיברים שיצאו מאיזון היו המעי הגס והטחול.

גלי מתחה את עצמה עד הקצה עם שעות העבודה הארוכות והלימודים.
כדי להמשיך לתפקד היא היתה צריכה “לשים בצד” את הצורך במנוחה ובזמן ללימודים, כמו גם את המחיר של חרדת המבחנים ולהמשיך קדימה.
המעי הגס קשור על פי הרפואה הסינית בניקיון פנימי ובהתמודדות עם הצרכים והרגשות שאנו מדחיקים.
במקרה של גלי, הדלקת במעי הגס הופיעה לאחר שהגוף והנפש הגיעו לנקודת השבירה ולא יכלו כבר להמשיך להתעלם מהמצב.

האיבר השני הפגוע אצל גלי הוא הטחול.
על פי הרפואה הסינית הטחול שייך לייסוד האדמה, והוא אחראי על תהליך העיכול באופן כללי ועל יכולת החשיבה ועל תחושת הבית והיציבות בחיים.
כאשר הוא נחלש כתוצאה מתזונה לקויה, עבודה מאומצת, חוסר בשעות שינה,חשיבה מאומצת וחרדה (כמו אצל סטודנטים) –
מופיעים תסמינים במערכת העיכול כמו גזים ונפיחות בבטן, חשק מוגבר למתוקים, עייפות קשה, קושי בריכוז וחרדה.
טחול בריא זקוק לשיגרה בריאה הכוללת תזונה ואיזון מתאים בין פעילות למנוחה.

העיקרון הטיפולי

העיקרון הטיפולי התבסס על הוצאת החום מהמעי הגס מה שירגיע את התסמינים האקוטיים בעיכול, ובמקביל חיזוק תפקוד הטחול, והרגעת החרדה.
כך גלי תוכל להתחיל להרגיש חזקה יותר ופחות עייפה, ולייצר אורח חיים שפוי יותר הכולל תזונה מאוזנת, ומספיק זמן לישון וללמוד.

שלשול כרוני – הטיפול

הטיפול הורכב מטיפול בתזונה, דיקור סיני, צמחי מרפא ותוספי מזון ושינויים באורח החיים.

השינוי התזונתי כלל:

  1. כל המזון מבושל, כדי להקל על העיכול.
  2. ללא ירקות ופירות וללא דגנים מלאים, כדי להפחית את כמות הסיבים התזונתיים אשר מקשים על תפקוד תאי המעי הגס הדלקתי. בשלב מאוחר יותר הירקות והפירות נכנסו לתפריט בהדרגה.
  3. שתיית חליטה של קמומיל ומים עם לימון במשך היום.
  4. רסקיו רמדי לפני השינה כדי להרגיע את מערכת העצבים.
  5. נטילה של תוסף פרוביוטיקה כדי להתחיל בשיקום המעיים ולשפר את ספיגת המזון.
  6. נטילה של תוספי מזון כדי לטפל באנמיה: ברזל, חומצה פולית וויטמין B12.

בנוסף התחלנו בטיפול בדיקור סיני אחת לשבוע, כאשר במצבים בהם חלה החמרה, הטיפול בוצע
פעמיים בשבוע.

מהלך הטיפול

טיפול במצב מורכב כמו דלקת במעיים עם שלשול כרוני אף פעם לא מתקדם בקו ישר.
נדרשת תשומת לב מצידי ומצד המטופלים כדי לגלות מה גורם להחמרה או להטבה במצב.

במקרה של גלי הטריגרים העיקריים להחמרה היו משמרת לילה כמה לילות ברציפות, תקופות מבחנים וחרדה לקראתם, ומתח נפשי “כללי” כמו שיש לכולנו.

לדוגמא לאחר כחודש של שיפור הדרגתי, חלה החמרה במערכת העיכול במהלכם הדימום והכאבים חזרו.
הנחתי את גלי לשתות מיצי ירקות יחד עם חליטה של שיבא כדי להקל על הדלקת במעי ולאחר מכן חל שיפור משמעותי בכאבי הבטן ובתדירות היציאות.
לאחר כחודשיים מתחילת הטיפול היציאות של גלי הפכו “רגילות” בתדירות של 1-2 ביום.

המשכנו בטיפול במשך שלושה חודשים נוספים במהלכם כל פעם שאחד הטריגרים התגבר (עבודה, מבחנים, מתח נפשי) התסמינים חזרו, אך כל פעם ברמה פחותה.

לאט לאט התפריט התרחב והירקות והפירות חזרו לתפריט וגלי הפחיתה משמעותית את העבודה בלילות והצליחה לישון טוב יותר.

כאשר הטיפול הסתיים לאחר תקופה של ארבעה חודשים
גלי כבר לא סבלה מכאבי בטן והיו לה 1-2 יציאות תקינות ביום.

סיכום

גלי הגיעה לטיפול במצב פיזי ונפשי חלש, אך המשיכה לתפקד כרגיל.
הטיפול סייע לה להפסיק לאבד כוח על ידי עצירת השלשול הכרוני וגם עזר לה להבין את חומרת המצב כדי שתוכל להתחיל לטפל בעצמה.
היא קיבלה כלים לטיפול עצמי בעזרת תזונה, שתייה טיפולית, תוספים מתאימים, והנחייה לאורח חיים מאוזן יותר.
בנוסף לכך היא החלה להקשיב יותר לעצמה: לסימנים גופניים כמו עייפות או כאב ולסימנים רגשיים כמו כעס וחרדה ולהתייחס אליהם לפני שהם יהפכו לתסמינים במערכת העיכול.

והנה ההודעה שקיבלתי ממנה כחצי שנה לאחר סיום הטיפול…

סיפורי מקרה נוספים:
תגובות בפייסבוק: